תפריט נגיש

המיזם הקיבוצי לעידוד ההתנדבות, התרומה והמעורבות החברתית

  • א
  • א
  • צבע נגיש

מכתב לקהילה: על קיבוץ אחד מופלא

בית בגלבוע בקיבוץ מירב. צילום: מתוך אתר מירב

אריאל שגיא מכפר חרוב כותב לחברי קיבוצו על קיבוץ מירב, ומזמין לקבל השראה

אי שם בדרום רמת הגולן, על שפת מצוקים תלולים המתנשאים מעל הכנרת, יושב קיבוץ כפר חרוב. נוף עוצר נשימה מול העיניים ואוויר צלול לעומק הריאות הם עניין שבשגרה עבור חבריו, ובימים של חג – צריך גם משהו לנשמה. עם פרוס השנה החדשה שיגר אליהם חברם אריאל שגיא, איש רב פעלים ומחשבות, מכתב ארוך. כזה ששם שעון מעורר להשראה, ומדייק מבט מפוכח, בתחילתה של תשע"ח. הוא כותב על הזכות הגדולה לבחור את דרך החיים שלנו; בין חיים שיוצרים ערך, שיש בהם הזדמנות לתמוך בהתקדמות של אחרים ולעשות טוב, לחיים שאינם עוסקים באחרים, אלא רק בנו.

הנה קטע מתוך מכתבו, המתאר בהתרגשות עשייה גדולה של קיבוץ אחד קטן ומופלא:

"לאחרונה ביקרתי בכרם ענבי יין בהר הגלבוע. באתי להכיר חוקרת צעירה שזכתה במלגת מחקר חקלאי אותה תורמת המשפחה שלנו מדי שנה, בטקס הנערך במרכז למחקר חקלאי במכון וולקני. אירחו אותנו שלושה חברים מיישוב קטן, לא גדול מכפר חרוב. לאחר שהתרשמנו מן הכרם והבנו את שיטות המחקר בגפן פנינו לשמוע מהם על תולדות היישוב, וגילינו עולם שלם העוסק בנתינה. 'כל חמש שנים אנחנו מקיימים דיון. זה קורה בחג המשק' סיפר לנו מרכז המשק, 'ואנחנו שואלים את עצמנו איזו מתנה ניתן לעצמנו הפעם. ובכל פעם עולה רעיון חדש של נתינה, אותו אנחנו מצליחים לבצע ולמסד לשנים ארוכות, עד שמגיע הרעיון הבא'.

'עלינו על הקרקע במקום שבו נמצא כיום כפר הנגמלים מלכישוע. היינו חלק מצוות ההקמה, לקחנו תפקיד בניהול ובפיתוח הכפר וכיום יש בו 240 משתקמים ומעל 220 עובדים, חלק משמעותי מהם חברי מירב', סיפרו לנו. בשנות ה-90 הקימו חברי היישוב את 'ביתנו' - בית הילד, שהוא משפחתון לילדים שאינם יכולים לגדול בביתם, בית הפועל למעלה מעשרים שנה ומטפל בילדים שאין מי שידאג להם. אחריו הקימו את 'בית בגלבוע' - בו גרות נשים בעלות צרכים מיוחדים. לאחרונה בדקו וגילו שמעל לשמונים אחוז מתושבי היישוב מעורבים באופן שוטף ומתנדבים לטובת בית בגלבוע. 'בית מייקל' הוא בית נוסף שנמצא ביישוב, בית לחיילים בודדים מהארץ ומחו"ל. המשפחות ביישוב מארחות בערבי שבת ובחגים את מי שגרים בבתים המיוחדים האלו. לזכרה של ילדה בשם עליזה, שגדלה בבית הילד ונרצחה בדרך ליישוב, הקימו את "סיירת עליזה" - חברת בני הנוער העוסקת באופן פעיל ורצוף בעשייה למען הזולת בפרויקטים חברתיים. בנוסף, לאחרונה הקימו בני הנוער ביישוב את "כוח צביקה" לזכרו של חבר היישוב, סרן צביקה קפלן שנפל בצוק איתן בקרב בעזה, והם דואגים לצ'פר יחידות קרביות של צה"ל בשלבים שונים של המסלול. מבצע מיוחד שנקרא "השביל הרטוב" נעשה בעזרת כל אנשי היישוב ואף הוא לזכרו של צביקה. הם פינו שביל הליכה בתוך המים מעין שוקק לנחל הקיבוצים שבפארק המעיינות. אתר לטיולי מים הדומה למג'רסה שבכנרת. השנה, לרגל שנת ה-35 לעלייה לקרקע בוחנים חברי הקיבוץ פרויקטים שונים, אחד מהם הוא יוזמה של שני חברים מן היישוב, הלומי קרב ממבצע צוק איתן, שהבינו שאין מקום המרכז ומקדם את הטיפול בנושא. בימים אלו בודק צוות את הקמתו של מרכז טיפולי לנפגעי הלם קרב בקיבוץ.

הקיבוץ הקטן והמופלא הזה נקרא מירב. חבורה של אנשים שהבינו שהכול אפשרי אם רק רוצים, כי "לא בשמיים היא". לאחרונה  קבלתי מידע שחברים מן היישוב תרמו כליה לאנשים שהיו זקוקים להשתלה. התרומה ניתנה לאנשים שהם כלל אינם מכירים דרך עמותת "מתנת חיים". אולי בכל זאת ירדו פה השמים אל הארץ. מסתבר שאין גבול לטוב שניתן לעשות.

הסיפור הזה נעשה על ידי אנשים והוא יכול להיות הזמנה פתוחה עבור הקהילה שלנו. לתת לעצמנו מתנות שיש בהן עשייה ותרומה. אין דבר היכול לתת סיפוק ושלמות גדולים יותר ממעשים של תרומה לאחרים, תוך בחירה בדרך חיים המכילה מבט ומגע מבפנים החוצה. אמירה של ביטחון בעצמנו ללא פחד מהשונה, האחר, הזקוק לנו, והבנה שיש בחיים פרופורציות. הפער בין מה שיש לנו ומה שחסר לאחרים. שנה טובה".


Back to Top