תפריט נגיש

המיזם הקיבוצי לעידוד ההתנדבות, התרומה והמעורבות החברתית

  • א
  • א
  • צבע נגיש

בעקבות המזון האבוד

בעקבות המזון האבוד

מזון בשווי 18 מיליארד ש׳ נזרק בשנה החולפת בישראל. כ-75% ממנו - פירות וירקות

אובדן המזון בישראל מסתכם בכ-2.45 מיליון טון בשנה, שהם כ-35% מהיקף ייצור המזון המקומי בישראל, כך עולה מדו"ח אובדן המזון הראשון של עמותת ״לקט ישראל״ וחברת הייעוץ BDO זיו האפט. השווי הכלכלי של המזון האבוד בישראל לשנת 2015 מוערך בדו״ח בכ-18 מיליארד שקלים, המהווים כ-1.6% מהתוצר המקומי. כ-75% מאובדן המזון, במונחים כמותיים, הוא אובדן של פירות וירקות. 

כמחצית כמחצית מהמזון האבוד הוא מזון בר הצלה, כלומר מזון הראוי למאכל אדם. שווי המזון בר ההצלה בישראל הוא כ-8 מיליארד שקלים לשנה. 

מחברי הדו״ח ערכו מחקר מקיף ומפורט של היקף אובדן המזון לסוגיו בישראל, תוך בחינת שרשרת הטיפול בו - חקלאות, טיפול ואריזה, תעשייה, הפצה, וצריכה. הדו"ח מציג את שיעורי האובדן בכל שלב בשרשרת ומצביע על פוטנציאל ההצלה בכל אחד מהשלבים וכן על הכדאיות הכלכלית, החברתית והסביבתית להצלת מזון בישראל.

הדו"ח מצביע על כדאיות כלכלית וחברתית גבוהה למשק הלאומי בהצלת המזון. כל שקל המושקע בהצלת מזון, מלמד הדו״ח, מייצר תרומה בשווי 3.6 שקלים. לכן, עלות ההצלה נמוכה בכ-75% ביחס לאלטרנטיבה שהיא תמיכה, סובסידיה או קצבאות, ובנוסף היא יוצרת יתרון סביבתי ניכר. הצלה של 25% מהמזון האבוד, תאפשר הצלת מזון בשווי 3 מיליארד שקלים, שהוא שווה ערך למלוא הפער בצריכת מזון של האוכלוסייה חסרת הביטחון התזונתי בישראל. 

"הבסיס המרכזי של פעילות הצלת המזון אינו נדבנות או צדקה, אלא פעילות כלכלית חליפית לייצור מזון, שהנה כדאית באופן ישיר למשק הלאומי״, אומר גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל. ״כל זאת כמובן בנוסף לתרומה החשובה להקטנת אי השוויון במשק ולתרומה הסביבתית. המינוף הכלכלי של הצלת מזון הופך את הפעילות למשמעותית לכלכלת המדינה ולכלכלת הפרט. ככל שיורחבו מקורות הצלת המזון כך ניתן יהיה לתת ערך כלכלי גדול יותר למינוף".


Back to Top