תפריט נגיש

המיזם הקיבוצי לעידוד ההתנדבות, התרומה והמעורבות החברתית

  • א
  • א
  • צבע נגיש

החמישייה הפותחת: המתנדבים מגבעת ברנר

עמנואל רקנטי. צילום: אלבום פרטי

עמנואל והחבורה המתמידה עוזרים לילדי פנימייה בשעורי בית, ומקווים שיאמינו בעצמם למרות הכול

כבר שבע שנים, אחת לשבוע, ביום קבוע, הם נכנסים למכונית של אחד מהם ("אנחנו חמישה, כי זה מה שנכנס ברכב") ונוסעים לתת מעצמם סבלנות, הקשבה ומילה טובה – מצרכי יסוד שנחוצים לכל ילד -  אבל יש כאלו שגורלם פער חלל גם במקום הזה. חמישה חברי גבעת ברנר, רובם פנסיונרים, מתנדבים בכפר הילדים והנוער 'בית אפל' שבגן יבנה, ועוזרים לתלמידים בהכנת שיעורי בית. הם יושבים איתם אחד על אחד, מקדישים את מלוא תשומת הלב בזמן הקצר שעומד לרשותם, כי צוות ההדרכה במקום שואף להפיק את המירב מנוכחותם ולאפשר לכמה שיותר ילדים להספיק לקבל את הסיוע האישי.

"רובנו לא מגיעים מתחום החינוך", אומר עמנואל רקנטי (71) שהצטרף לחבורה לפני ארבע או חמש שנים ("מי סופר?"). "יש יתרון בכך שאנחנו לא אנשי מקצוע, אלא באים לילדים 'טַבוּלה רַאסיה'". הוא חשמלאי במקצועו, עדיין עובד בחצי משרה בחשמליית הקיבוץ, ובחצי הפנוי הוא מצייר מנדלות, מפסל, מצלם, מתפקד כסבא ומשחק כדורסל עם צעירי הקיבוץ. הבנה במתמטיקה ובפיזיקה יש לו, אבל בפנימייה הוא מוצא את עצמו מסייע גם במקצועות שכל קשר בינם לבינו הוא מקרי בהחלט. 

כפר הילדים והנוער 'בית אפל' הוקם בלב גן יבנה בשנת 1954. הוא פועל כפנימייה שיקומית, בבעלות רשת 'משען'. הפנימייה קולטת ילדים ובני נוער בסיכון המופנים על ידי שירותי הרווחה, והיא מעניקה לחניכים מענים שונים - החל ממרכז חירום וכלה במסגרות הפועלות בקהילה. הילדים משולבים במסגרות חינוך בגן יבנה ובסביבה בהתאם לצרכיהם.

בפנימייה כ-200 חניכים בגילים 3–18, המערך החינוכי כולל תגבור אינטנסיבי בלימודים, הכנה לבגרויות והוראה משקמת, פיתוח תרבות הפנאי, ופיתוח כישורי חיים. במסגרת בית אפל מופעלים משפחתונים לגיל הרך הממוקמים בקהילה, כאשר בכל משפחתון מתגוררים עד 12 ילדים, וכן פנימיית יום לילדים בסיכון בגיל גן ובית ספר יסודי.

עמנואל וחבריו עובדים עם ילדים בכיתות ד'-ו', השוהים במקום במסגרת פנימיית יום, ובערב חוזרים לבית הוריהם. "לפעמים, כשאני מרגיש שלא הולך עם השיעורי בית, אני מנסה לבקש מהילד לצייר ציור או שואל אותו מה הוא עשה בשבת", מספר עמנואל. "ואז הם קצת מספרים על עצמם. על חלק מהילדים האלו המערכת ויתרה - ההורים והמורים - ומרוב שוויתרו עליהם יש להם פוטנציאל להידרדר למקומות לא טובים. אם הם היו קיבוצניקים כבר היו שולחים אותם לאבחון והם היו מקבלים את הטיפול הנכון. אבל זה לא המצב ואף אחד לא דואג להם".   

עם איזו תחושה אתה יוצא משם?

"ברגשות מעורבים. יש קצת תסכול כי זה פחות מטיפה בים, אבל זה לפחות משהו. כשאני מביע את תחושת התסכול הזו בפני צוות ההדרכה של הפנימייה, ואת הספק אם אנחנו עוזרים, הם מתעקשים שהעזרה שלנו משמעותית ומספרים כמה הילדים מחכים לנו".

הקיבוץ מעורב בעשייה שלכם?

"לא. זו יוזמה פרטית שהתחיל חבר והצטרפו נוספים. אבל אנחנו בהחלט לא היחידים מגבעת ברנר שמתנדבים. יש עוד רבים שעושים דברים אחרים. אני חושב שכל בן אדם שיש לו זמן ורוצה להתנדב מוצא את המקום שלו." 


Back to Top